ביהמ"ש דחה תביעה בגין ת"ד- הרמת תיק והעברתו מהספסל לתא המטען ברכב

בפני תביעה לפיצוי מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " החוק").

כללי -

1. התובע, מר אבי ביטון (להלן: " התובע"), יליד 1966, טוען כי נפגע באירוע המהווה תאונת דרכים, ביום 5/4/1999 (להלן: " האירוע"). במועד הרלבנטי הוא שימש כנהגו האישי של מר יעקב פרי (ששימש אז כמנכ"ל חברת סלקום), וביום האירוע הוא היה אמור להסיע בנות משפחה של מר פרי. טוען התובע, כי טרם נכנסו השתיים לרכב, הוא הרים את תיקו האישי שהיה מונח למרגלות הספסל האחורי, על מנת להעבירו לתא המטען. לטענתו, שעה שהרים את תיקו האישי "נתפס לו הגב" - וכי האירוע מהווה תאונת דרכים.
2. אין חולק כי המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כבתאונת עבודה (הואיל והנסיעה היתה במסגרת שירותו כנהגו של מר פרי) ולתובע נקבעה נכות אורטופדית צמיתה בשיעור של 10% בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
3. הצדדים חלוקים באשר לנסיבות האירוע, בשאלה האם הוא מהווה "תאונת דרכים", וכן חלוקים הם באשר לשיעור הנזק.

דיון -

4. בפני נשמעו העדים הבאים -

(א) מר יעקב פרי (להלן: " יעקב", לגבי תצהירו ת/1),

(ב) גב' טל פרי (בתו של יעקב, להלן: " טל", בחקירה ראשית),

(ג) מר שלום נעמן (קרוב משפחה של התובע, להלן: " שלום", לגבי תצהירו ת/2),

(ד) התובע עצמו (לגבי תצהירו ת/3).

5. לאחר שקילת הראיות שבפני וטענות באי כוחם של הצדדים, מסקנתי היא כי אין עסקינן בתאונת דרכים וכי דין התביעה להדחות - והכל מהטעמים אשר יפורטו להלן.

הממצאים העובדתיים -

6. מהעדויות עולה התמונה הבאה -

ביום האירוע התובע הגיע בשעות הבוקר המאוחרות לבית בו התגוררה משפחתו של יעקב, על מנת להסיע את גרושתו של יעקב, הגב' יעל פרי (להלן: " יעל") ואת טל לבה"ח בנתניה. התובע הגיע עם הרכב לביתן של השתיים, התקשר אליהן והודיע להן שהוא מחכה להן ליד הרכב, ברחוב, עד אשר ירדו. בעוד הרכב מונע, יצא התובע מהרכב, והחליט להעביר את התיק האישי שלו (להלן: " התיק"), שהיה מונח על הרצפה, למרגלות הספסל האחורי, אל תא המטען. תוך כדי משיכת התיק והרמתו, "נתפס" לתובע הגב ונגרמה החבלה.

7. אדגיש כי ממצאים אלו מבוססים למעשה רק על עדותו של התובע עצמו, הואיל והעדים מטעמו לא ראו את התרחשות האירוע ושמעו עליו מהתובע רק לאחר ההתרחשות (וראו את עדות התובע (בעמ' 15 שורה 12, שם הוא מסביר כי את האירוע לא ראה איש), את עדותו של יעקב (אשר מסביר כי הוא היה במשרדים בכל אותו היום), את עדותה של טל (לפיה היא לא ראתה את האירועים שקדמו לכניסתה לרכב - עמ' 10 שורה 25) ואת הסבריו של שלום (אשר הגיע לסייע לתובע לאחר הפגיעה)).
8. עם זאת, ולמרות שעסקינן למעשה בעדות יחידה של בעל דין בכל הנוגע לנסיבות האירוע (על כל המשתמע מכך בהתאם להוראות סעיף 54 לפקודת הראיות), הרי שמצאתי לנכון לאמץ גרסה זו - הן בשל שהתובע הותיר רושם מהימן בחקירתו הנגדית לגבי האירוע, הן בשל שישנן אינדיקציות מסויימות בתיעוד הרפואי לטענותיו והן בשל שלמעשה לא הועלה על ידי הנתבעת כל תרחיש אחר אפשרית לפגיעה הנטענת בגב (אשר ארעה ב"חלון" הזמן  שבין יציאתו של התובע לעבודה באותו הבוקר ועד שהחל את הנסיעה עם בנות משפחת פרי (ואבהיר כי טל העידה שבמהלך הנסיעה, כבר התלונן התובע על כאב הגב)).  
9. באשר לתיק - המדובר בתיק אישי ובו מסמכים, כלי רחצה, בגדים להחלפה, בקבוק מים ואקדח אותו נושא עמו התובע. מימדי התיק תוארו ע"י יעקב כ-25 X 30 X 40 ס"מ (עמ' 7 שורות 12-13), תכולתו תוארה על ידי התובע (בעמ' 16 שורות6-8) ואת משקלו לא אדע. 

המסקנה המשפטית -